אשפוז כפוי הוא הליך שרק הפסיכיאטר המחוזי יכול להפעיל אותו במקרה שבו אדם מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי בניגוד לרצונו, כאשר מצבו הנפשי מצריך זאת. הליך זה מוסדר בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991, ומטרתו להגן על האדם עצמו או על הסובבים אותו כאשר ישנו סיכון ממשי. החוק מפרט שני מסלולים עיקריים לאשפוז כפוי: המסלול האזרחי והמסלול הפלילי. לכל אחד מהמסלולים יש תנאים, קריטריונים ונהלים שונים.
אשפוז כפוי במסלול האזרחי
אשפוז כפוי במסלול האזרחי מתמקד במקרים בהם אדם סובל ממצב נפשי חמור שמונע ממנו לקבל החלטות לגבי הטיפול בו או כאשר קיימת סכנה ישירה לעצמו או לאחרים עקב מצבו הנפשי. אשפוז כפוי במסלול זה מתקיים בעקבות בקשה של גורמים אזרחיים, כגון פסיכיאטר מטפל, או גורמים בקהילה כפי שיפורט בהמשך.
תנאים לאשפוז כפוי במסלול האזרחי:
לפי החוק לטיפול בחולי נפש, ישנם מספר תנאים הכרחיים לקביעת אשפוז כפוי:
א. האדם סובל ממחלה נפשית הפוגעת ביכולתו לשפוט את המציאות.
ב. יש חשש לסכנה מיידית של פגיעה באדם עצמו או בסובבים אותו.
ג. האדם מסרב להיבדק על ידי פסיכיאטר מחוזי או רופא מטעמו של הפסיכיאטר המחוזי.
הליך האשפוז הכפוי במסלול האזרחי:
הפסיכיאטר המחוזי הוא האחראי להחליט על אשפוז כפוי. ההליך מתחיל בדרך כלל בבקשה שמוגשת לפסיכיאטר המחוזי על ידי קרוב משפחה, רופא, או גורם מקצועי אחר. לאחר קבלת הבקשה, הפסיכיאטר המחוזי רשאי להורות על בדיקה כפויה, ואם המצב מצדיק זאת, להוציא הוראה לאשפוז כפוי.
פסיכיאטר מחוזי יכול לאשפז אדם בכפייה לתקופה של עד 14 יום, במסגרת 2 הוראות אשפוז נפרדות ל – 7 ימים כל אחת.
האשפוז נעשה כאשר הפסיכיאטר המחוזי מוציא הוראת אשפוז כפוי ל – 7 ימים ראשונים, כאשר מסתיימת תקופת האשפוז הראשונה, אחרי 7 ימים, יכול הפסיכיאטר המחוזי להוציא הוראת אשפוז כפוי נוספת לתקופה של 7 ימים נוספים שגם עליה אפשר לפנות לוועדה הפסיכיאטרית בערר.
לאחר האשפוז בכפייה יכול האדם לפנות לוועדה פסיכיאטרית המחוזית, בערר, על הוצאת הוראת האשפוז על שמו, הוועדה חייבת לדון בבקשת האדם שאושפז בכפייה עד 5 ימים מהיום שהאדם פנה וביקש דיון בפני הוועדה הפסיכיאטרית. הוועדה הפסיכיאטרית מוסמכת לקבל את הערר ולשחרר את האדם לביתו או לדחות את הערר ולהשאיר את האדם באשפוז במרכז לבריאות הנפש במסגרת הוראת האשפוז הכפוי עד שיסתיימו 7 הימים.
הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית מורכבת מ – 2 רופאים פסיכיאטרים ומשפטן שהוא עו"ד.
סיום האשפוז:
האשפוז הכפוי יכול להסתיים באחת משתי דרכים, האחת כאשר הרופא במחלקה בה מאושפז האדם מחליט שהאדם איננו מסוכן עוד לעצמו או לסביבתו. החלטת הרופא במחלקה יכולה להינתן בכל רגע במהלך האשפוז כשהרופא מוצא לנכון לשחרר את האדם מהאשפוז.
הדרך השנייה כאשר הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית דנה בבקשת האדם במסגרת הערר שהוגש על ידו וקובעת שאין הצדקה להמשך האשפוז הכפוי, כמו כן, ישנה אפשרות לערער על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית בפני בית המשפט המחוזי.
האשפוז הכפוי במסלול הפלילי:
המסלול הפלילי של אשפוז כפוי מופעל כאשר ישנו חשד שאדם ביצע עבירה פלילית, אך בשל מצבו הנפשי הוא אינו כשיר לעמוד לדין, או שהיה בלתי אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירה. מסלול זה נועד להבטיח את ההגנה על הציבור במקרים בהם קיימת סכנה שהאדם יחזור לבצע עבירות או יפגע בעצמו, אך גם לשמור על זכויותיו של האדם במצבו הנפשי הקשה.
תנאים לאשפוז כפוי במסלול הפלילי:
א. האדם ביצע עבירה פלילית אך נקבע בחוו"ד פסיכיאטרית כי אינו אחראי למעשיו עקב מצב נפשי.
ב. האדם אינו כשיר לעמוד לדין בשל ליקוי נפשי או מוגבלות שכלית.
ג. קיימת סכנה משמעותית להמשך ביצוע העבירות מצד האדם, או שהוא מהווה סכנה לעצמו או
לאחרים.
הליך האשפוז הכפוי במסלול הפלילי:
הליך זה מנוהל על ידי בתי המשפט ובשיתוף פעולה עם הפסיכיאטר המחוזי. כאשר אדם מואשם בעבירה פלילית ועולה החשד כי אינו כשיר לעמוד לדין, בית המשפט יכול להורות על ביצוע בדיקה פסיכיאטרית (הסתכלות). אם הבדיקה קובעת שהאדם אינו כשיר לעמוד לדין, בית המשפט רשאי להורות על אשפוז כפוי במקום להעמידו לדין פלילי.
בית המשפט יכול להורות על אשפוז כפוי במסגרת הוראת אשפוז אזרחית על אף שבוצעה עבירה פלילית ולא על אשפוז במסגרת צו אשפוז, זה במקרים מסוימים אך ככלל אדם המבצע עבירה פלילית ונמצא כי איננו כשיר לענוד לדין יאושפז בבית חולים פסיכיאטרי בצו שופט.
סיום האשפוז במסלול הפלילי:
כמו במסלול האזרחי, גם באשפוז הפלילי קיימת ועדה פסיכיאטרית מחוזית הבודקת את מצבו של האדם המאושפז במסגרת צו שופט, כל – 6 חודשים, וממליצה על המשך אשפוז או על שחרור. חשוב להדגיש שבמסלול הפלילי, בצו שופט, יש משקל גבוה בכל הקשור לרמת הסיכון לציבור, ולכן משך האשפוז במסגרת הצו ייקבע לתקופה ממושכת יותר, בשונה לחלוטין מהאשפוז הכפוי במסלול האזרחי.
השחרור מצו אשפוז מותנה בהמלצת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית וניתן לערער על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי.
סיכום:
הבדלים משמעותיים קיימים בין המסלול האזרחי למסלול הפלילי באשפוז כפוי, אך לשניהם מכנה משותף: הגנה על האדם ועל הציבור. בעוד שהמסלול האזרחי מתמקד במצבי חירום נפשיים שנוצרים באוכלוסייה הכללית, המסלול הפלילי מתמקד באנשים שחשודים או מורשעים בעבירות פליליות אך אינם כשירים לעמוד לדין בשל מצבם הנפשי.
שני המסלולים מונחים על פי עקרונות ההגנה על זכויות האדם, תוך דאגה לבריאות הנפשית של האדם הנבדק ולצורכי ההגנה על החברה, כאשר לכל מסלול יש את המאפיינים הייחודיים שלו.
הכותבת עו"ד אדמית רוזנצויט מייצגת 20 שנה מיוצגים בתחום בריאות הנפש המאושפזים בכפייה במסלול האזרחי או הפלילי.
